סע"ש 38896-11-17

תקציר

פסק הדין דן במספר תביעות ותביעות שכנגד בנוגע לפיטורי עובד ותביעות פיצויים כנגד המעסיק בעקבותיו. ראשית, נמצא כי מועד פיטורי העובד הינו 9.7.2017, טרם שירות מילואים, ולכן המעסיק לא הפר את חוק חיילים משוחררים. העובד טען כי פיטוריו קשורים לשירות המילואים שלו, אך בית הדין לא מצא כל ראיה לכך, אלא ייחס זאת לתפקודו והתנהלותו הלקויים של העובד. גם טענות העובד בדבר הליך פיטורים שלא כדין נדחו, שכן מהראיות עולה כי הוא היה מודע לשימוע ולמטרתו, וניתנה לו הזדמנות הוגנת להשמיע את טענותיו. באשר לשכרו של העובד, בית הדין מצא כי בונוס ששולם לעובד אכן היה חלק משכרו הרגיל, וחישב את שיעורו השעתי כ-36 שקל. סוגיית גמול השעות הנוספות הייתה מורכבת, ובית המשפט הורה לשני הצדדים להגיש תחשיבים על פי פרמטרים ספציפיים שהותוו בפסק הדין. העובד טען כי המעסיק לא ביצע הפרשות לקרן הפנסיה שלו וביקש פיצוי על כך. המעסיק טען כי הוא אינו מחויב לעשות כן שכן העובד לא סיפק הוכחה לקיומו של קרן פעילה. בית הדין הסכים חלקית עם העובד, והורה למעסיק לשלם הפרשות עבור חלקו של המעסיק, אך לא את חלקו של העובד, שכן לא הוסכם אחרת. העובד היה זכאי להודעה מוקדמת על פיטורים, ובית הדין חישב את הפיצוי על כך כ-1,530 שקל. העובד ביקש גם פיצוי בגין חופשה שנתית שלא נוצלה, והמעסיק לא התנגד לכך. סכום זה חושב כ-1,562 ₪. בית הדין הורה למעסיק לשלם לעובד סכומים אלה, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מהמועדים הרלוונטיים. תביעות אחרות של העובד נדחו, והוא חויב לשלם למעסיק הוצאות בסך 3,000 ₪. לשני הצדדים ניתנו 21 יום לבקש עיון חוזר בפסק הדין.