ע"א 1499/02

תקציר

המחלוקת בין המערערים למשיבים נסובה סביב בית דו-משפחתי בבעלות שני הצדדים. הבית ממוקם על חלקת אדמה המחולקת לשני חלקים על ידי גדר, כאשר כל צד הוא בעל זכויות שוות בקרקע על פי רישומים רשמיים. עם זאת, הצבת הגדר גורמת לחוסר איזון באחיזה בפועל בקרקע ובשימוש בה. המשיבים הגישו תביעה, בדרישה להשבת השטח העודפי מהמערערים ובטענה למטרד עקב צינורות מים רועשים שהותקנו בקיר המשותף. בית משפט השלום בתל אביב-יפו פסק לטובת המשיבים בשני הסעיפים, והביא את המערערים להגיש ערעור. הערעור מתמקד בהחלטות בית המשפט בעניין הסגת גבול ומטרד. בסוגיית השגת הגבול טוענים המערערים כי לא היה הסכם שיתוף, ועמדת הגדר ייצגה את חלוקת הזכויות בפועל. מנגד, המשיבים עומדים על כך שהגדר היוותה הסכם שיתוף, המחלק את הזכויות באופן שווה. ערכאת הערעור מסכימה עם המשיבים ומדגישה כי כוונת הצדדים הייתה לחלק את המקרקעין באופן שווה. אשר לטענת המטרד, חולקים המערערים על ממצאיו של בית משפט קמא, וטוענים כי הרעש בחדר השינה של המשיבים לא הוכח. ערכאת הערעור, לעומת זאת, מאשרת את החלטת בית המשפט קמא, ומסרבת להתערב בהערכתו את הראיות. אשר על כן, הערעור נדחה, ופסק הדין המקורי עומד בעינו, לרבות פסיקת שכר טרחת עורך דין למשיבים.