ערר 2/05

תקציר

המשיב התנגד לבקשת המערערת להאריך את המועד האחרון להגשתם, וביקש מבית המשפט לדחות את הבקשה, לבטל את הדיון ולהכריע בבקשה המקורית של המשיב לדחות את התביעה. השופט פסק נגד בקשת המשיב, בנימוק של זכות יסוד לגישה לערכאות, המבטיחה כי אנשים יוכלו לברר את טענותיהם ולהשמיע אותם. בהדגישו כי שערי בית המשפט חייבים להישאר פתוחים בפני מבקשי סעד שיפוטי, התייחס השופט למספר פסקי דין קודמים שאישרו זכות זו. השופט התייחס גם לסיפור המקראי על אברהם וסדום כדי להמחיש את החשיבות של מתן שימוע הוגן לסנגורים. כמו כן, הדגישה השופטת כי אין לגבור על הזכויות המהותיות העומדות על הפרק וכי יש לשקול את האינטרס של הציבור והמדינה לבירור סוגיות משפטיות. השופט דחה את הטענה כי המערער פעל בחוסר תום לב ואישר את זכותו של המערער לתקן טעויות. השופטת סיימה את דבריה בהדגישה, כי יש לבחון לגופה את בקשת המערער להארכה וכי הוועדה תיתן את החלטתה לאחר שמיעת הצדדים. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 18.12.05.