רע"א 1504/22

תקציר

במקרה דנן, דחה בית הדין את בקשת המבקש לדחות תביעה בעילה של דחייה על הסף, והדגיש כי דחייה כזו היא צעד קיצוני השמור למקרים בהם טענה נעדרת שחר בעליל, גם אם הוכחו כל הטענות. בית המשפט חזר על העיקרון לפיו יש להימנע מדחייה על הסף אם יש צורך בבירורים עובדתיים לגופו של עניין, תוך שהוא מצטט מספר תקדימים. בקשת המבקש התבססה על התיישנות, תוך חזרה על טענות שנדחו בעבר הן על ידי בית משפט קמא והן על ידי ערכאת הערעור. בית המשפט לא מצא עובדות חדשות המצדיקות תוצאה שונה וציין כי המבקש לא הצליח להראות כיצד המשך מעורבותו של המשיב 3 יסבך את ההליכים שלא לצורך או יגרום לנזק בלתי הפיך. בנוסף, בעוד שהתביעה מתפרשת על פני שלושה עשורים, כאשר התביעה הכספית תלויה ועומדת למעלה מחמש שנים, בית המשפט עודד את הצדדים להתמקד ביישוב התביעה העיקרית ולא להתנצחויות פרוצדורליות. עוד הובהר בהחלטה, כי אם תביעתה של המשיבה מס' 3 תיחשב בהמשך כמיושנת, הרי שצעדי פיצוי, כגון פסיקת הוצאות, יוכלו לתקן טעויות הכללה. משכך, בקשת הדחייה נדחתה, והמבקש חויב לשלם למשיבים הוצאות בסך 3,000 ₪.