עב"ל 742/08

תקציר

בית המשפט מוצא כי יש לקיים את פסק דינו של בית הדין האזורי לטובת המשיב, המוסד לביטוח לאומי. טענת המערערת כי הודעת ההחלטה של המכון לא נשלחה בדואר רשום נעדרת שחר, שכן אין חובה חוקית על המכון להשתמש בדואר רשום לצורך העברת החלטות למבוטחים. בחירת שיטת המסירה של המכון אינה יכולה להיות נגדם. מהראיות עולה כי המערער היה מודע להחלטה בחודש אוגוסט 2007, שכן פעל על פיה. החוק קובע כי ערעור על החלטת ועדה רפואית יוגש בתוך 30 יום מיום מסירת ההחלטה למערער. פרק זמן זה מחייב ובית המשפט אינו יכול להאריכו, שכן מדובר בהליך פנימי. ספק אם המכון עצמו יכול להאריך מועד זה. בית המשפט מכיר בכך שרצוי מידה מסוימת של גמישות בנוגע למועדים אך מציין כי ערעור המערערת, שהוגש למעלה מארבעה חודשים לאחר ההחלטה הראשונית, חורג אף מהמועד המורחב של 90 יום הקבוע בנהלים הפנימיים של המכון. לפיכך, הערעור נדחה. מאחר שמדובר בזכויות סוציאליות, לא יינתנו צווי הוצאות כנגד המערערת. השופט רבינוביץ' וחברים נוספים בהרכב מביעים את דעתם כי רצוי שהמכון ישתמש בדואר רשום לצורך העברת החלטות למבוטחים, אך אין זו דרישה חוקית.