ת"א 20054-09-10

תקציר

התובעים, בני זוגם, שכרו את שירותיהם של הנתבעים 1 ו-2, שני מהנדסים, לצורך הכנת בקשה להיתר בניה לבניית תוספת לדירתם. הנתבע 3 היה הקבלן שבנה את התוספת על פי הוראות המהנדסים. לאחר השלמתו התגלו ליקויים חמורים, לרבות טביעת חלק מהתוספת. התובעים טענו כי ליקויים אלה נגרמו כתוצאה מרשלנות הנתבעים. הנתבעים הפריכו את טענות התובעים. בית המשפט מינה מומחה אשר מצא ליקויים המצדיקים את הריסת התוספת, וייחס את האחריות לליקויים אלה על התובעים, הנתבעת 3, המהנדסים (הנתבעים 1 ו-2) וחברת חפירת הכלונסאות (הנתבעת 4). זו האחרונה צורפה לתביעה לאחר שניתנה חוות דעתו הראשונה של המומחה. בהמשך עדכן המומחה את חוות דעתו לאחר שהנתבע 4 הצטרף להליך וייחס להם 10% מסך החבות. בית המשפט מצא כי נאשמים 1 ו-2 לא היו מפקחים צמודים אלא מפקחים גבוהים, ועל כן הוטלו עליהם תפקידים שונים. בית המשפט הגיע למסקנה כי כל הנתבעים התרשלו וכי הם נזיקין במשותף, שכן למרות שפעלו בנפרד, הם גרמו לנזק בלתי נפרד. בית המשפט קיבל את תביעת התובעים לנזק וקבע כי על הנתבעים לפצות את התובעים ביחד ולחוד בסכום של 173,325 ₪, הכולל 150,000 ₪ עבור עלות ההריסה והבנייה מחדש של התוספת, 23,400 ₪ עבור מעבר לדיור חלופי ו-10,000 ₪ בגין עוגמת נפש. סכום זה הופחת ב-25% בשל אשמתם התורמת של התובעים. בנוסף, חויבו הנתבעים לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 35 אלף שקל.