ת"א 27178-08-14

תקציר

התובעים, בעלי דירה, תבעו את המוכרים, את השכנים שבנו תוספת לדירתם ואת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, בגין חריגות בנייה. התובעים טענו כי המוכרים הטעו אותם בנוגע לבנייה והפרו את הסכם המכר, וכי תוספת השכנים פגעה בזכויות הקניין שלהם, וכי הוועדה התרשלה באישור התוספת. בית המשפט פסק לטובת הנאשמים. נמצא כי המוכרים לא הסתירו באופן אקטיבי מידע כלשהו מהתובעים ולא הייתה להם חובה לגלות את חריגת הבנייה משום שניתן היה לגלות אותה בקלות, והם לא היו מודעים למשמעותה. עוד קבע בית המשפט כי הבנייה של השכנים חרגה מההיתר וגרמה לרשלנות ולהפרת חובה חקוקה, אך התביעה נגדם נדחתה מחמת התיישנות. הפגיעה בזכויות הקניין של התובעים התרחשה בעת בניית התוספת, והבעלים הנוכחיים לא סיפקו כל בסיס משפטי למעורבותם הישירה בתיק. כמו כן, ועדת התכנון לא התרשלה באישור התוספת, וגם התביעה נגדם נדחתה. התובעים חויבו לשלם לכל קבוצת נתבעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ש"ח, למעט המוכרים, שלא נפסקו להם הוצאות. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים, והם רשאים לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בתוך 60 יום.