דנג"צ 1152/22

תקציר

בית המשפט העליון דחה עתירה של חברה בע"מ שערערה על תקנה 2 לתקנות מס הכנסה, הבודקת את שווי כלי הרכב שסופקו על ידי המעסיק לצורכי מס הכנסה. החברה, שלא ייחסה את שווי הרכב בתלושי השכר של מנהלה בשנים 2017-2020, חויבה במסים נוספים על ידי רשות המסים. החברה טענה כי התקנה אינה סבירה ופגומה מבחינה חוקתית, שכן היא לכאורה אינה מתיישבת עם ההוצאות בפועל וממסה עובדים שלא בצדק. בית המשפט דחה את העתירה על הסף, בנימוק של שיהוי משמעותי מאז חקיקת התקנה בשנת 2009, וציין כי העותרים לא מיצו את כל הסעדים המנהליים הקודמים, כגון הגשת התנגדות לפקיד השומה. זאת ועוד, בית המשפט ציין כי התערבות בשיקול הדעת החקיקתי אינה מוצדקת, שכן הטענות נגד התקנה נדחו בעבר. בקשה נוספת לדיון נדחתה, שכן העתירה לא הציגה נימוקים משפטיים חדשים ולא סתרה החלטות קודמות של בית המשפט העליון. למרות הבקשות הפרוצדורליות וההתנגדויות שהועלו, בית המשפט לא מצא טעם לשקול מחדש את פסק דינו, מה שהוביל לדחיית העתירה והבקשות הנלוות, מבלי להטיל הוצאות משפט על המבקש.