ע"א 17100-05-11

תקציר

קביעתו של בית המשפט היא כי טענת המשיבים כי מתווך מקרקעין, בכך שמסר לצדדים זיכרון דברים, יצר מערכת יחסים משפטית מחייבת שהביאה את הצדדים המעורבים לחתום על זיכרון דברים, מוצדקת. למתווך היה אינטרס ברור בכך, שכן הדבר הגדיל את סיכוייו לגבות דמי תיווך, ועל כן בית המשפט מסכים עם עילת התביעה של המשיבים בגין הפרת חובה חקוקה. בית המשפט מסביר כי על פי סעיף 12 לחוק המתווכים, אסור למתווך לסייע בניסוח מסמכים משפטיים הקשורים לעסקת מקרקעין, והדבר חל על האינטראקציות של המתווך עם כל הצדדים המעורבים בעסקה, ולא רק עם לקוחותיהם. מטרתו של חוק זה היא להגן על הצרכנים ולצמצם את פערי הכוחות בעסקאות, ולהבטיח כי הצדדים יבינו היטב את ההשלכות המשפטיות של מעשיהם. מסירת טופס זיכרון דברים ריק, במיוחד כזה המנוסח באופן מקצועי על ידי עורך דין, מהווה סיוע בניסוח מסמך משפטי, ויוצרת מכשול לציבור המעורב בעסקאות מסוג זה. פעולה זו מפרה את חובת הזהירות שחב מתווך כלפי כל הצדדים המעורבים בעסקה. משכך, בית המשפט מוצא את המתווך רשלן ואחראי לנזק שנגרם למוכרים, שלא היו מודעים היטב להשלכות המשפטיות של מעשיהם. הערעור על פסק דינו של בית משפט קמא נדחה, והמערערת חויבה בהוצאות המשיבים, בסך 2,500 ₪.