ע"א 1515/15

תקציר

בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ערער המערער על דחיית בקשתו לפסול את בית המשפט מלדון בעניינו בשל תפיסת משוא פנים. עניינו של הסכם הלוואה והשקעה בין המערערת לבין המשיב מס' 1, שעניינו שטרי משכנתא לא רשומים. משלא הצליח המשיב מס' 1 לפרוע את החוב, ניסה המערער לאכוף את שטרי המשכנתא, אך גילה כי הזכויות בנכסים הועברו למשיב מס' 2 ללא תמורה. המערער ביקש תחילה צו מניעה זמני להגנה על האינטרסים שלו, שניתן בחלקו לאחר ערעור. בהמשך הגיש בקשה לפסילת בית המשפט, בטענה למשוא פנים ויחסים קודמים בין השופט לבא כוח המשיבים. בית המשפט דחה את בקשת הפסילה, וקבע כי אין חשש ממשי למשוא פנים המבוסס על החלטות פרוצדורליות גרידא או היכרות מקצועית. המערער התעקש וטען כי בית המשפט הפגין משוא פנים בכך שהתעלם מטענות מרכזיות ודחה בקשות פרוצדורליות מסוימות, אך הערעור נדחה. בית המשפט העליון אישר כי אי שביעות רצון מהחלטות בית המשפט אינה עולה כדי משוא פנים והדגיש כי בקשות פסילה חסרות בסיס פוגעות בטוהר המידות השיפוטי. חששותיו הסובייקטיביים של המערער לא הספיקו לפסילה, והערעור נדחה ללא צו להוצאות.