ת"א 17598-06-09

תקציר

השופטת החליטה לדחות את תביעת התובע נגד הנתבעים מכמה טעמים. ראשית, התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לכך שנוצר חוזה בין הצדדים, שכן קביעת שני הצדדים להתקשר בחוזה, כמו גם ייחודו של החוזה הנטען הן דרישות מרכזיות לקיומו, ולא קוימו במקרה זה. עוד קובעת השופטת כי כוונת הצדדים לא התיישבה עם טענת התובע להקמת שותפות, שכן התובעת לא השתתפה באופן פעיל בעסק למעלה משנתיים, וחלוקת המניות בחברה לא הייתה אחידה. לפיכך, הטענה המבוססת על דיני השותפות נעדרת שחר. כמו כן, השופטת חולקת על טענת התובעים כי הם זכאים לחלק ממניות החברה מכוח חוק ההתעשרות ולא במשפט. השופטת מדגישה כי שיתוף הפעולה הקצר של התובעת עם הנתבעים טרם הקמת החברה אינו מקנה להם זכויות ארוכות טווח בנכסי החברה. מאמצי הנתבעים ותרומתם היו הסיבות העיקריות להצלחתה ולשוויה של החברה, בעוד התובע דשדש במשך שנתיים בטרם הגיש טענות כלשהן. לבסוף, השופט דוחה את תביעת התובע לפי דיני הנזיקין, שכן הפקודה חלה רק על מטלטלין מוחשיים, ולא על זכויות עמומות כפי שנטען על ידי התובע. נוכח חוסר הטעם בכל טענות התובע, השופט מחליט לדחות את התביעה ומורה לתובע לכסות את הוצאות הנתבעים ושכר טרחת עורך דין.