ת"פ 5461/06

תקציר

הנאשם, חבר כנסת ושר המשפטים, הואשם בכך שנישק והחדיר את לשונו לפיה של המתלוננת, קצינת צה"ל, ללא הסכמתה. האירוע התרחש ב-12 ביולי 2006, במהלך ישיבת ממשלה במשרד ראש הממשלה. הנאשם הודה בנשיקה אך טען כי היא נעשתה ביוזמת המתלוננת וכי היא הסכימה לה. המתלוננת, לעומת זאת, ציינה כי הנשיקה הייתה הפתעה מוחלטת ולא בהסכמה. בית המשפט מצא את גרסת המתלוננת אמינה ועקבית, ונתמכה בעדויות וראיות רבות. התנהגותה מיד לאחר האירוע, כולל לספר על כך למספר אנשים, נחשבה סבירה ואותנטית. בית המשפט דחה את טענת הנאשם כי המתלוננת הסכימה או יזמה את הנשיקה, וקבע כי גרסתו אינה הגיונית ואינה נתמכת בעדויות אחרות. עוד צוין כי הנאשם לא היה דובר אמת בעדותו, וניסה להסיט את האשמה ולמזער את אחריותו. בית המשפט הגיע למסקנה כי הנאשם ביצע מעשה מגונה ללא הסכמת הקורבן, בניגוד לסעיף 348(ג) לחוק העונשין. עם זאת, טענת "ההגנה מפני הצדק", שהעלה הנתבע בשל איחור בחשיפת שיחות האזנות סתר, נדחתה. למרות שנגרם נזק מסוים לעניינו של הנאשם בשל הגילוי המאוחר, בית המשפט מצא כי הוא אינו משמעותי דיו כדי להצדיק את ביטול כתב האישום. חומרת העבירה, נסיבותיה והאינטרס הציבורי במיצוי הדין עם הנאשם גברו על הפגיעה המינימלית שנגרמה להגנתו. השופטים הביעו צער על ההשמצות שספגה המתלוננת והדגישו את הצורך במערכות שיגנו על מתלוננים אנונימיים. הם גם מתחו ביקורת על התקשורת המפרה את עקרון הסוב-יודיצה ומנסה להשפיע על תוצאות המשפט. הנאשם הורשע בעבירה וגזר הדין ניתן ביום 31.1.2007.