ת"א 120516/00

תקציר

התובעת תבעה את רשות הטבע והגנים לאחר שנפצעה מעץ שנפל עליה בפארק גן השלושה. התובעת טענה כי הרשות, כבעלים וכמפעילה של הפארק, חבה לה חובת זהירות שהופרה, ותבעה פיצוי בגין נזקים. הנתבעים טענו כי האירוע היה בלתי צפוי והם לא התרשלו בתחזוקת הפארק. בית המשפט פסק לטובת התובע. נפסק כי לרשות הגנים הלאומיים, כבעלים וכמפקחת על הפארק, חלה חובת זהירות כלפי מבקרים כמו התובעת. הרשות הייתה צריכה לצפות מראש את נפילת העץ ולמנוע אותו, במיוחד לאור מצבו הנראה לעין וזווית ענפיו. נטל ההוכחה מוטל על הנתבעים, והם לא הביאו ראיות מספיקות לכך שלא התרשלו. בית המשפט קיבל את טענת התובעת כי כושר השתכרותה נפגע באופן משמעותי, ופסק לה 20,000 ₪ בגין אובדן השתכרות במהלך אי כושרה לעבוד, ו-80,000 ₪ בגין השתכרות עבר, שניהם מותאמים נכון למועד פסק הדין. כמו כן נפסקו לתובע 70,000 ש"ח עבור סיוע מאחרים, בעבר ובעתיד, ו-20,000 ש"ח לחודש עבור הוצאות נסיעה. לבסוף פסק בית המשפט 100,000 ש"ח בגין כאב וסבל. הסכום הכולל שנפסק לתובע עמד על 290,000 ש"ח, כולל הפרשי ריבית והצמדה ממועד פסק הדין, וכן אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 17.5% כולל מע"מ.