ע"א 59160-01-23

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור באופן חלקי, ומכריע לטובת המשיב. השופט קובע כי המערערים אכן הפרו הסכם מכר בכך שלא גילו מידע על שימוש בלתי חוקי בחלק מהחניות המקורות שהן חלק מהרכוש המשותף בבית המשותף. עם זאת, הפרה זו נחשבת ל"הפרה גרידא" ולא להפרה מהותית. לפיכך, זכאית המשיבה לפיצוי בגין הנזקים שנבעו מההפרה, אך לא לפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם המכר. השופט קובע כי ההפרה אינה מבטלת את זכויות הליבה המפורטות בחוזה וממוטטת את ההסכם; אדם סביר עדיין היה ממשיך עם הרכישה. גם סוגיית החניות לא הועלתה במהלך המשא ומתן, מה שמעיד על כך שלא מדובר בדאגה עקרונית של מי מהצדדים. סכום הפיצוי נקבע על 65,000 שקל, שהשופט מוצא לנכון על סמך הראיות שהוצגו ואופי הנזק, שעיקרו הטרחה שבנקיטת צעדים משפטיים ואי נוחות זמנית. סכום זה מתווסף להוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין שנפסקו למשיב על ידי בית משפט השלום בהליך המשפט הראשון. השופט מחליט שלא לפסוק הוצאות משפט נוספות או שכר טרחת עורך דין בגין הליך הערעור.