עת"מ 8946-12-19

תקציר

העותרים, קבלני ביצוע לפרויקט פיתוח, הגישו עתירה נגד התוכניות המאושרות למעבר תת קרקעי. בית המשפט מצא מספר נימוקים לדחות את העתירה. התביעה הוגשה זמן רב מדי לאחר קבלת ההחלטה, דבר שגרם לשיהוי בלתי מתקבל על הדעת, ולפיכך נוגד את דוקטרינת השיהוי המינהלי. העותרים ידעו על ההחלטה מאז יוני 2019 אך הגישו את העתירה רק בדצמבר, תוך החמצת חלון הזמן של 45 יום להגשה ופגיעה פוטנציאלית באינטרסים של רשויות המינהל והיזם, שעד אז שינו את מצבם. זאת ועוד, לעותרים לא הייתה זכות קנויה להציע תכנית חלופית, שכן הם השתתפו במכרז שהתווה את תכנית המעבר התת קרקעי, והיו מחויבים לתנאי המכרז. בית המשפט אף מתח ביקורת על העותרים על כך שלא כללו את היזם כמשיב, דבר שעלול לפגוע בזכויות היזם. לפיכך נדחתה העתירה, והעותרים חויבו לשלם את הוצאות המשיבים.