ע"א 4547/22

תקציר

נסוב סביב חברה, ארביב את אביטן פרויקטים בע"מ, בבעלות שווה של שני אנשים, דניאל אביטן (המערער) ואילן רביב (המשיב), המצויים בסכסוכים מתמשכים. החברה רכשה פרויקט באשדוד ולאחר מכן מכרה אותו לקרן היסוד בהסכם שהחברה תוכל לרכוש דירה ספציפית תמורת מיליון שקל. בין המחלוקות, אביטן, ללא ידיעתו או הסכמתו של רביב, דאג לכך שהדירה תירכש על ידי בנו, המיוצג על ידי אותו עורך דין המייצג את החברה ואביטן. רביב, עם היוודע הדבר, נקט בצעדים משפטיים כדי להגן על זכויות החברה ובסופו של דבר הגיש תביעה נגזרת, שאושרה. בית משפט קמא קבע כי לחברה זכות לרכוש את הדירה והורה לאביטן ולבנו, ביחד ולחוד, לשלם מחצית מערך הדירה, בצירוף דמי שכירות הולמים והוצאות משפט. אביטן ובנו ערערו על פסק הדין וביקשו עיכוב ביצוע, אך בקשתו נדחתה. פסק הדין נשען במידה רבה על קביעות עובדתיות ומהימנות של בית משפט קמא, על בסיס הראיות והעדויות שהוצגו. סיכויי ההצלחה של הערעור נחשבים למזעריים, שכן התערבותה של ערכאת הערעור במקרים כאלה היא נדירה. זאת ועוד, טענותיהם המשפטיות של המערערים סותרות את ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא ביחס למעשיו של אביטן, אשר שללו מרביב את זכויותיו בחברה. אופיו הכספי של הסכסוך והצורך לחלק את נכסי החברה מעיבים אף הם על עיכוב הביצוע. לפיכך, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה, והמערערים חויבו לשאת בהוצאות בסך 5,000 ₪ לטובת אוצר המדינה.