ע"פ 46883-01-11

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה, שהרשיע את המערער בגניבת רכב ובנהיגה בחוסר זהירות. על פי כתב האישום, המערער גנב מכונית BMW מהבעלים, שהיה מכר שלו. המערער, מכונאי במקצועו, עבד בעבר ברכב. הבעלים טען כי מספר ימים לאחר שהוציא את רכבו מהמוסך של המערער, הוא נגנב מחוץ לביתו בסביבות השעה 2:30 לפנות בוקר. המערער טען, כי הבעלים עדיין חייב לו כספים בגין התיקון, וכי נתקל בבעלים במקרה בזמן ובמקום המדובר. התפתח ויכוח, שהוביל לכך שהמערער לקח את רכבו של הבעלים בניסיון לעכב אותו עד לתשלום החוב. בית משפט קמא דחה את גרסת המערער, קבע כי היא אינה מהימנה, והרשיע אותו בשני האישומים. בית המשפט גזר עליו 18 חודשי מאסר בפועל ו-6 חודשי מאסר על תנאי. המערער טען, כי היה על בית משפט קמא להעדיף את גרסתו לאירועים, וכי גם אם תתקבל גרסת הבעלים, קמה למערער זכות עיקול על הרכב בשל החוב שלא שולם, המזכה אותו בהחזרת הרכב. ערכאת הערעור פירטה את הראיות והעדויות שהוצגו במשפט, והסכימה עם העדפתו של בית משפט קמא את גרסת הבעלים, אשר נתמכה בראיות. כן הסכים בית משפט קמא עם דחייתו של בית משפט קמא את טענותיה המשפטיות של המערערת בדבר זכות השעבוד, שכן מעשיה של המערערת לא עלו בקנה אחד עם הדרישות למימוש זכות זו. זאת ועוד, חומרת העבירות, ובפרט נהיגה בחוסר זהירות, הצדיקה את העונש שהטיל בית משפט קמא. לפיכך, דחתה ערכאת הערעור הן על הכרעת הדין והן על הערעור על גזר הדין, ואישרה את החלטת בית משפט קמא.