בש"פ 2489/09

תקציר

בתיק שהוכרע ב-7 ביוני 2009 דן בית המשפט המחוזי בירושלים בכתב אישום נגד עותר שהואשם בשתי עבירות של חבלה בכוונה מחמירה הקשורות לאירוע שאירע בחברון ב-4 בדצמבר 2008. העותר הואשם בכך שירה ופצע שני צעירים בני משפחה ערבית לאחר שסטה מדרכו באקדח במהלך עימות. היבט משמעותי של התיק נגע להחלטת ממשלת ישראל למנוע ראיות חסויות מסוימות מטעמים של ביטחון לאומי, כפי שהוסמך לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות. בית המשפט התמודד עם האיזון בין שמירה על ביטחון המדינה לבין הבטחת זכותו של העותר למשפט הוגן. לאחר בחינת החומרים המסווגים, נקבע כי ראיה זו עשויה לסייע להגנה. בית המשפט הדגיש כי הצורך בצדק ובהליך הוגן גובר על שיקולי החיסיון במקרה זה. משכך, בחרה המשיבה (התביעה) לחזור בה מכתב האישום אם היה צורך לחשוף את החומר החסוי, תוך הדגשת העדיפות הניתנת לזכויות פרוצדורליות במשפט הישראלי. כתוצאה מכך בוטל כתב האישום, והן האינטרס הציבורי והן החשש הביטחוני זכו להתייחסות הולמת.