ר"ע 21/82

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות בקשה להדיח בורר שמונה על ידי הצדדים לדון בטענותיהם. המערערת טענה כי הבורר נעדר אובייקטיביות ולכן יש לפסול אותו לפי סעיף 11(1) לחוק הבוררות. הסוגיה הראשונה אליה התייחס בית המשפט הייתה האם הסמכות להדיח את הבורר מחייבת אובדן אמון משני הצדדים, שבית המשפט דחה. בית המשפט קבע כי אין לחייב צד שגילה חוסר אובייקטיביות מצד הבורר להמשיך בבוררות וכי מבחן ההרחקה הוא אובייקטיבי, אם כי ניתן לשקול גם תחושה סובייקטיבית של חוסר אמון. בית המשפט מצא כי די בייצוג בא כוח המשיב על ידי הבורר במהלך הבוררות, שלא נמסר למערער, כדי להדיח את הבורר. יתר על כן, בית המשפט הלין על הנסיבות סביב החלטת ביניים שניתנה על ידי הבורר, וציין סתירות והשמטות בפרוטוקול שיצרו ספק לגבי טוהר המידות של הבורר. לפיכך התקבל הערעור והבורר הוסר. עוד קבע בית המשפט כי החלטת בית המשפט המחוזי אינה נחשבת להחלטת ביניים וכי יש להעלות טענה של אי אמון בהקדם האפשרי. לבסוף, הדגיש בית המשפט את חשיבות זכותם של בעלי הדין לבוררות אובייקטיבית וציין כי חובתו היא לקבל החלטה סופית בבקשה. השופטת מ' בן-פורת הציעה למנות את נשיא בית המשפט המחוזי לשעבר, השופט מ' קנת, כבורר מחליף.