עמ"נ 24596-09-11

תקציר

מדובר בערעור של תושבי חופית, יישוב חוף במועצה האזורית עמק חפר, נגד היטל ביוב שהטילה עליהם המועצה. המערערים הגישו מלכתחילה ערר לוועדת הערר של הרשויות המקומיות לפי חוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב-1962, וערערו על היטל הביוב מכמה טעמים, ובהם הפליה וחוסר סבירות של התחשיבים שעמדו בבסיס ההיטל. ועדת הערר דחתה את הערר, מה שהוביל את המערערים להסלים את העניין לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב. פסק דינו של השופט בוסתן אישר את החלטת ועדת הערר ודחה את ערעור התושבים. בית המשפט לא מצא פגם או חוסר סבירות בחישובים העומדים בבסיס תעריפי היטל הביוב הקבועים בתקנון. נקבע כי בסמכותה של המועצה להטיל היטל מופחת על נכסים ישנים, נוכח הנטל הכלכלי הרב הכרוך בתשלום מלא, והציפייה למענקי מדינה בגין נכסים קיימים. עוד קבע בית המשפט כי אין מניעה לגבות את ההיטל על בסיס יחידות דיור, מה גם שהחוקים והחוקי העזר הרלוונטיים לא הגדירו את המונחים "יחידת דיור" ו"משק בית". זאת ועוד, בית המשפט הסכים עם קביעת ועדת הערר כי טענת המערערים לאפליית דיירים אחרים אינה מבוססת, שכן החלטת המועצה קבעה מחיר אחיד ליחידת דיור, ומשכך לא היה יחס בלתי שוויוני לשווים. ככלל, הגיע בית המשפט למסקנה כי החלטות המועצה בעניין היטל הביוב היו סבירות ותואמות את עקרונות המשפט המינהלי, ועל כן נדחה הערעור.