עת"מ 13564-05-13

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בעתירה שהגיש רופא שהחוזה שלו למתן שירותים רפואיים לנכי צה"ל באמצעות משרד הביטחון הושעה לצמיתות. ההשעיה התבססה על מספר סיבות, ובהן ליקויים אתיים ורפואיים, אי דיוקים בטענות העותרת וחוסר שיתוף פעולה עם המשרד. עם זאת, השופט פסק לטובת העותר, הורה על ביטול ההשעיה ופסק לו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין התבסס על הקביעה כי מרבית הנימוקים שניתנו להשעיה אינם חדשים וכבר נדונו בדיונים קודמים. זאת ועוד, הדגישה השופטת כי המשיב התחייב שלא להעלות סוגיות אלה שוב ואף חידש את חוזה העותרת לאחר ההשעיה הראשונה. השופטת הסכימה עם טענת העותרת כי מערכת היחסים בין רופא למשרד צריכה להתבסס על עניינים מקצועיים בלבד, ומערכת היחסים העכורה הקיימת אינה מצדיקה את הפסקת ההתקשרות. בסופו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי לא היה בסיס מוצק להשעיה האחרונה, ומעשיו של המשיב היו בלתי סבירים.