ע"א 6779/20

תקציר

אב, שששת ילדיו הקטינים הוצאו ממשמורתו, הגיש במשך מספר שנים בקשות ועררים רבים בנושא הסדרי ראייה והתנהלות פקיד הסעד הממונה על עניינו. הוא שב וביקש לפסול את השופט הדן בעניינו בבית משפט השלום בירושלים, בהסתמך על החלטות פרוצדורליות של השופט שלדעתו הוכיחו משוא פנים נגדו. הבקשה האחרונה לפסילה, והערעור שהוגש בעקבותיה, באה בעקבות שורה של החלטות שהתקבלו בחודשים יולי וספטמבר 2020 הנוגעות לזכויות ביקור ולהארכת צווי הנזקקות של הילדים. האב טען כי השופט ניהל את ההליך בצורה לא שוויונית, פגע בזכויותיו הפרוצדורליות והתייחס אליו ואל פקידת הסעד באופן לא שוויוני. עוד טען כי חלק מההחלטות התקבלו בתיק שהוגדר כ"סגור", ולכן לא היה צריך להתנהל. בית המשפט העליון דחה את הערעור בקובעו כי המבחן לפסילת שופט לא התקיים במקרה זה. בית המשפט מצא כי טענות האב נגעו בעיקר להחלטות פרוצדורליות, עליהן יש לערער בהליכי ערעור מתאימים, ולא בבקשות פסילה. יתר על כן, חלק מההחלטות אליהן התייחס האב כבר נדונו בבקשות פסילה קודמות. בית המשפט הגיע למסקנה כי לא היו נסיבות המצביעות על חשש ממשי למשוא פנים מצד השופט, ולכן הערעור נדחה.