ע"א 540/79

תקציר

פסק הדין מתייחס לחוזה לרכישת דירה בין המשיב מס' 1 לבין המערערים, קבלני בניין. הקבלנים לא עמדו בלוח הזמנים של הבנייה, מה שהוביל את המשיב לעתור לבית המשפט המחוזי בבקשה לרשום את הדירה על שמו ולבקש אישור להשלמת העבודה. בית המשפט נעתר לבקשת המשיב, והוביל לערעור זה. בית המשפט העליון דחה את הערעור ואישר את החלטת בית המשפט המחוזי תוך שינוי פסק הדין. השינוי התייחס להערכת שווי יתרת המחיר, אשר בית המשפט קבע כי יש להצמיד אותה למדד ממועד המסירה המוסכם של הדירה, 1.3.1973, ועד למועד התשלום. הדבר הותנה במינוי כונס נכסים להשלמת הבנייה, המאפשר למשיבה לנכות את עלויות ההשלמה מהסכום הצמוד. ההחלטה התבססה על חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"י-1970, המדגיש את הצדק ומאפשר אכיפה מותנית. בית המשפט דן גם בטענת השיהוי של המערערים מצד המשיב, לא מצא ראיות מספיקות וקבע כי מדובר בטענת הגנה שהמערערים לא הצליחו להוכיח. השופט ש' נתניהו נתן את פסק הדין, שהשופט א' ברק והשופט מ' בייסקי הסכימו איתו. המשיב חויב לשלם 10,000 ₪ בגין הוצאות המערערים.