ת"א 20961-04-20

תקציר

הנתבעת טענה כי התובעת לא קיימה את ההסכם בכך שעיכבה את השלמת העבודה, סיפקה חלונות מסוג שונה ממה שהוזמנה, לא סיפקה שרטוטי חנות, התקינה חלונות בכיוון ההפוך וגרמה לנתבעת להוצאות נוספות. בית המשפט מצא כי הנתבעת יכולה להוכיח עיכוב משמעותי בעבודה שנגרם עקב התנהלות התובעת ושימוש בסוג אחר של זכוכית לחלונות. עם זאת, הנתבעים לא הביאו ראיות מספיקות ליתר טענותיהם, בעיקר באשר להיקף הנזק שנגרם להם. הסכם ההזמנה לא פירט את שלבי התשלום, כך שלא ניתן לקבוע את שווי העבודה המדויק המשתקף בצ'ק שבוטל. הנתבע גם לא הביא ראיות לעלות ההפרות או פיצוי מוסכם בגין הפרות אלה. משכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי הנתבע לא הוכיח כשל תמורה חלקי ביחס לעסקה כולה או היעדר תמורה מלאה בגין שטר הביצוע. מאחר שבין הצדדים היו יחסים חוזיים, יכול היה הנתבע, כחייב, להקים הגנות חוזיות. בית המשפט קיבל את תביעת הנתבעת לקיזוז כנגד השטר שהוגש לביצוע בדבר עלויות השכרת מנוף "שלב הרמפה" למשך חודשיים נוספים בשל עיכובי התובעת. השופט החליט כי הנתבע זכאי לנכות סכום כולל של 26,442 ₪ מסכום השטר. בסופו של דבר פסק השופט לטובת התובע אך באופן חלקי בלבד. הנתבע חויב לשלם לתובע את הסכום הנקוב בשטר, בניכוי סכום הקיזוז בסך 26,442 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת השטר לביצוע ועד היום. כמו כן חויבה הנתבעת לשלם לתובע אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 8,500 ₪, בתוך 30 יום. הפיקדון שהוחזק על ידי בית המשפט יוחזר לתובע, בניכוי החיובים האמורים. לשני הצדדים שמרה לעצמה הזכות לערער על ההחלטה.