ע"א 409/76

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על הבעלות על חומרי בניין והאם ניתן למכור אותם כדי להסדיר חוב. המשיב הראשון, שיכון עובדים, טען כי החומרים מכוסים על ידי תנאי חוזה אחיד, אליו התייחס חוזה הבנייה שלהם עם המשיב השני, לביא. המערערת, חברת צפון עירון, מכרה את החומרים ללביא באשראי ופתחה בהליכי הוצאה לפועל כאשר לביא לא שילמה. בית המשפט המחוזי פסק לטובת שיכון עובדים, וקיבל את טענתם כי החוזה האחיד, על הוראותיו בדבר העברת הבעלות, הוא חלק מחוזה הבנייה. אולם בית המשפט העליון הפך החלטה זו. הם קבעו כי בעוד שהצדדים יכולים לאמץ תנאים סטנדרטיים על ידי הפניה אליהם, שיכון עובדים לא הצליחה לספק ראיות מספיקות לכך שהחוזה האחיד הספציפי אליו התייחסו אכן היה חלק מחוזה הבנייה שלהם עם לביא. השופט הדגיש את חשיבותו של תיעוד נאות כדי למנוע מחלוקות ואי בהירויות מסוג זה, והגיע למסקנה כי יש לקבל את הערעור, תוך שהוא דוחה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. עירון צפון תקבל הוצאות של 3,000 ל"י משיכון עובדים.