ת"א 55297-10-23

תקציר

בית המשפט החליט שלא להעניק את הסעדים הזמניים שביקש חליוה בתביעתו נגד מנור ובעלי מניות הרוב בה. השופט קבע כי חליוה לא הוכיח סיכויי הצלחה גבוהים בתביעת האפליה שהגיש כלפי המשיבים. זאת ועוד, הנזקים הפוטנציאליים שעלולים להיגרם לחליווה אם יידחה סעד זמני הם כספיים וברי פיצוי, בעוד שמתן הסעדים המבוקשים עלול לגרום נזק משמעותי למשיבים בשל עיכובים בתהליכי קבלת ההחלטות בחברה. עוד קבע השופט כי בקשתו של חלווה הוגשה בשיהוי וכי התנהלותו לאורך כל ההליך לוקה בחוסר תום לב, לרבות ניהול משא ומתן במקביל עם צד שלישי תוך ניהול משא ומתן לכאורה עם המשיבים. הסעדים המבוקשים על ידי חליוה בתביעה העיקרית, הכוללים שינוי מנגנון קבלת ההחלטות בחברה או הענקת זכות וטו לו, לא צפויים להינתן. עם זאת, בשל אובדן האמון בין הצדדים, הציע השופט כי סעד של הפרדת רשויות, המושג באמצעות תמחור, הוא הפתרון המתאים ביותר. שיטה זו כרוכה בהערכת שווי החברה ומתן אפשרות לכל אחד מהצדדים לרכוש את מניותיו של הצד השני. השופט הדגיש כי שלילת הסעד הזמני אינה מכריעה מראש את תוצאת התיק העיקרי. לבסוף חויב חליוה לשלם למשיבים הוצאות בסך 50,000 ₪.