ת"פ 1144/07

תקציר

פסק הדין דן בטענות מקדמיות שהעלתה ההגנה בסוגיות פרוצדורליות. הנאשם מס' 1 טען כי מתנהל נגדו הליך תלוי ועומד בבית המשפט לתעבורה, אשר נדחה מאחר והדו"חות שניתנו לו בוטלו בטרם התקיים דיון. כן טען להגנת הצדק משום שלא נחקר, לא הוזהר ולא נודע לו על העבירה של גרימת חבלה בכוונה, אך גם טענה זו נדחתה שכן הדבר לא פגע קשות ביכולתו להתגונן, והאינטרס הציבורי להעמידו לדין בגין המעשים החמורים המיוחסים לו גבר. אשר לנאשם מס' 2, טענתו כי נפל פגם בכתב האישום משום שלא היה בו פירוט נדחתה, שכן כתב האישום נמצא ברור דיו. עם זאת, טענתו בדבר ייחוס עבירת אי הדיווח הייתה ראויה. בעוד שהעבירה, כהגדרתה, חלה רק על נהג רכב, פרשנות רחבה יותר של הרגולציה וההתחשבות בנורמות מוסריות עשויה להרחיב גם את חובת הדיווח לנוסעים. במקרה זה נמצא כי הכרעה בעניין זה מחייבת שמיעת הראיות בתיק. עוד צוין בפסק הדין כי נוסעי רכב עלולים להיות מואשמים בסיוע לעבירה של אי דיווח, גם אם הנהג אינו מואשם בעבירה העיקרית, החלה על נסיבות מקרה זה עד לשמיעת הראיות.