סע"ש 14331-02-19

תקציר

התובע, עובד, תבע את מעסיקו לשעבר, הנתבעת, בגין תביעות פיצויים שונות הנובעות מהעסקתו ופיטוריו לאחר מכן. השאלות המרכזיות שעמדו בפני בית הדין היו קביעת שכרו של התובע, האם הוא כולל גמול שעות נוספות או רכיבים נוספים כמו דמי נסיעה. בית המשפט קבע כי שכרה החודשי של התובעת עמד על 7,000 ₪, סכום שאינו כולל שכר שעות נוספות. עוד נקבע כי תלושי השכר של התובע לא שיקפו נאמנה את שכרו בפועל, ודמי הנסיעה היו פיקטיביים, שנועדו להביא את שכרו עד ל-7,000 ₪. התובעת הייתה זכאית לגמול שעות נוספות עבור התקופה שבין אפריל 2014 ליוני 2015, בסך כולל של 16,356 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה. בנוסף, נפסק לתובע פיצוי בגין הפרשות לפנסיה בסך 3,900 ₪. בית הדין דחה תביעות נוספות, לרבות פיצוי בגין תלושי שכר לקויים ואי הודעה מוקדמת לעובד, וכן תביעת קיזוז של הנתבעת בגין נזקים שנגרמו על ידי התובע בשתי תאונות דרכים. הנתבע חויב לשלם לתובע את הסכומים הנקובים, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה בתוך 30 יום.