רע"א 14052-08-24

תקציר

המבקשים, שהם תובעים בהליך קמא, הגישו בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה. בית משפט קמא הורה להם להפקיד ערבות בסך 80,000 ₪ כבטוחה להוצאות המשיב, תנאי לניהול ההליך האמור. המבקשים טענו כי החלטת בית משפט קמא לא הייתה מנומקת, התעלמה מטענותיהם וגובה הערבות היה גבוה. הם ביקשו לבטל את ההחלטה ולדחות את הבקשה להפקדת הערבות, או לחילופין להפחית את סכום הערבות. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את הבקשה מבלי להידרש לשמוע את עמדת המשיב. ערכאת הערעור לא מצאה כל טעות בהחלטת בית המשפט קמא והסכימה כי יש לחייב את המבקשים להפקיד את הערבות. בית המשפט הדגיש את שיקול הדעת הרחב של בית המשפט הפרוצדורלי בעניינים אלה וקבע כי בדרך כלל הוא אינו מתערב בהחלטות הנוגעות להטלת ערבות. באשר לחברה המבקשת הסכים ערכאת הערעור כי החברה לא הוכיחה את יכולתה לשלם את הוצאות המשיב אם התביעה תידחה, ואף לא הוכיחה כי מצבה הכלכלי מצדיק סטייה מהכלל. לגבי המבקש, שהוא בעל מניות בחברה, ציין בית המשפט כי נסיבות המקרה מצדיקות הפקדת ערבות, במיוחד נוכח ההליכים המשפטיים הקודמים שהתנהלו בין הצדדים ואי מסירת מידע עדכני על מצבו הכלכלי. זאת ועוד, סכום הערבות נמצא סביר ונתון לשיקול דעתו של בית משפט קמא. ערכאת הערעור הדגישה כי ההחלטה על שחרור בערבות אינה יוצרת מצב בלתי הפיך וניתן לדון בה במסגרת הערעור על פסק הדין. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה.