בד"מ 49/14

תקציר

עו"ד אידירה בן דוד הואשמה בשורה של עבירות של התנהגות בלתי מקצועית לפי חוק לשכת עורכי הדין וכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) בגין סדרת שיחות טלפון שביצעה למתלוננת, שיוצגה על ידי עורך דין אחר. השיחות נעשו בניסיון לדלות מהמתלונן מידע שייטיב עם לקוחו של בן דוד בתיק מזונות. השיחה הראשונה התקיימה בלילה שלפני הדיון; שתי השיחות הנותרות נעשו למחרת, אחת מהן נענתה. בן דוד טענה כי לא ידעה שהמתלוננת מיוצגת על ידי עורך דין כבר בשיחה הראשונה, אך בית הדין מצא את עדותה של המתלוננת אמינה יותר, מה גם שעדותו של בן דוד עצמו לא הייתה עקבית בנקודה זו. עוד נמצא כי השיחות שנעשו למחרת לא אושרו על ידי עורך דינה של המתלוננת, למרות טענותיה של בן דוד. יתר על כן, הימנעותה של בן דוד מלזמן את העדים הרלוונטיים שיתמכו בגרסתה לאירועים פעלה לרעתה. כתוצאה מכך, הרשיע בית הדין פה אחד את בן דוד בעבירה הספציפית של פנייה לצד אחר המיוצג. למרות שרוב חברי ההרכב לא השתכנעו מעבר לכל ספק כי בן דוד ידע על הייצוג כבר בשיחה הראשונה, העבירה נחשבה לעבירה מתמשכת, והמתלוננת לא ביקשה הרשעות נפרדות בגין כל שיחה. שני שופטים הוסיפו הערות. השופט אריאל רובין לא השתכנע כי בן דוד ידעה על הייצוג כבר בשיחה הראשונה, אך הסכים כי התנהגותה אינה ראויה, במיוחד לאור אורך השיחות. השופט לני גולן השתכנע כי בן דוד ידעה על הייצוג, וכי התנהגותה פגעה בכבודו של מקצוע עריכת הדין. כל השופטים הסכימו לאמץ את הסדר הטיעון שהציעו הצדדים, שכלל נזיפה, הוצאות משרד בסך 4000 שקל וקנס של 1000 שקל, שמועד פירעונו תוך 60 יום. ההחלטה התקבלה על סמך אופי העבירה, ובהתחשב בכך שלבן דוד אין הרשעות קודמות.