תאד"מ 44563-12-21

תקציר

תיק בית המשפט סובב סביב תאונת דרכים בה נפגע רכבו של התובע על ידי הנתבעת מס' 1. השאלה המרכזית היא האם יש לשלול את הכיסוי הביטוחי של הנתבעת מס' 1 משום שלנהג היה רישיון שפג תוקפו בעת התאונה. הנתבעת מס' 2 היא חברת הביטוח אשר סיפקה את הפוליסה לנתבעת מס' 1. פסק הדין בחן האם הנהג קיבל הודעה נאותה על שלילת רישיונו והגיע למסקנה כי הנתבע מס' 2 לא הביא ראיות לכך שהנהג עודכן. על פי פסק הדין, התעודות שסיפקו עובדי הציבור והראיות לא הוכיחו כי ההודעות בדבר שלילת הרישיון נשלחו או התקבלו. השופט הדגיש כי נדרשת ידיעה ממשית על שלילת הרישיון ולא רק ידיעה קונסטרוקטיבית. מאחר שנהגו של נאשם 1 לא היה צד להליך ולא הייתה לו כל סיבה לשקר, הרי שטענתו כי לא קיבל כל דואר על השלילה נדחתה. כמו כן, המסמכים שנמסרו היו בעלי סתירות פנימיות ולא הבהירו את הנסיבות שבהן לא התקבלו דברי הדואר. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת התובעת, והורה לנתבעים מס' 1 ו-2 לפצות את התובעת בגין נזקי הרכב, בצירוף שכר טרחה והוצאות נוספות. ההחלטה קיבלה גם את הודעת הצד השלישי שהגישה הנתבעת מס' 1 נגד הנתבעת מס' 2, המחייבת את הנתבעת מס' 2 לשפות את הנתבעת מס' 1.