ת"פ 34018-04-22

תקציר

בבית משפט השלום בבאר שבע, נידון תיק פלילי (ת"פ 34018-04-22) בו הואשם סאבר הואשלה בעבירת אספקת סם מסוכן, בניגוד לסעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג–1973. הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, אשר כלל תיקון של כתב האישום והסכמה להפנייתו להערכת שירות המבחן, תוך שהלה יבחן את שאלת הרשעתו. **ניתוח משפטי:** **1. מהות העבירה והרשעת הנאשם:** הנאשם הורשע בעבירת אספקת סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל נטו של 18.08 גרם. משקל זה עולה על הכמות המוגדרת בחוק כהחזקה לצריכה עצמית, מה שמחזק את המעמד הפלילי של המעשה כ"אספקה". העובדה שהסם סופק ללא תמורה אינה מפקיעה את העבירה, שכן ההוראה בפקודת הסמים המסוכנים אינה מבחינה בין אספקה תמורת תשלום לאספקה ללא תמורה לצורך הגדרת העבירה. **2. הסדר טיעון והליך הערכת שירות המבחן:** הסדר הטיעון, במסגרתו הודה הנאשם והורשע, התמקד בשאלת העונש ולא בשאלת ההרשעה, אם כי שירות המבחן התבקש לבחון גם את שאלת ההרשעה. הסתמכות על הערכות שירות המבחן, ובפרט תסקירים, מהווה כלי מרכזי בהליך גזירת הדין, המאפשר התייחסות לנסיבותיו האישיות, החברתיות והשיקומיות של הנאשם, לצד הערכת הסיכון הנשקף ממנו. **3. הערכת שירות המבחן והמלצותיו:** שירות המבחן הגיש שלושה תסקירים, מהם עלו פרטים הנוגעים למצבו האישי של הנאשם (גיל, משפחה, תעסוקה, מצב רפואי). חשוב לציין כי הנאשם נעדר הרשעות קודמות, אך אחת מבדיקות השתן שלו יצאה חיובית לשרידי הרואין, בעוד הנאשם הכחיש שימוש. היעדר הרשעות קודמות מהווה נסיבה מקלה משמעותית. **נטילת אחריות:** הנאשם הודה בביצוע העבירה אך נטל אחריות חלקית, תוך שטען כי הופלל. טענתו זו, על אף שלא התקבלה כהוכחה או כהגנה, נלקחה בחשבון בבחינת גישת ה"קורבנות" שהציג. נטילת אחריות חלקית, אף אם חלקית, עשויה להיחשב כצעד ראשון לעבר שיקום, אך אינה שקולה לנטילת אחריות מלאה. **התמודדות עם הטיפול:** הנאשם הביע הסכמה להשתלב בהליך טיפולי, אך בפועל, התקשה לעמוד בהתחייבויות עקב מצבו הרפואי (סכרת). הדבר גרם להימנעות שירות המבחן מהמלצה טיפולית, אך לא מנע ממנו לחזור על המלצתו להטיל עבודות שירות. הקושי בהשתלבות טיפולית, גם אם מוצדק בנסיבות רפואיות, יכול להצביע על אתגרים בשיקומו. **המלצת שירות המבחן לעונש:** המלצת שירות המבחן התמקדה בענישה שיקומית בדמות צו של"צ (שירות לטובת הציבור) בהיקף 340 שעות, לצד צו מבחן. עם זאת, שירות המבחן נמנע מהמלצה לביטול הרשעה, בהתחשב בנטילת האחריות החלקית. **4. מדיניות הענישה והערכים המוגנים:** בית המשפט בחן את הערכים החברתיים שנפגעו (בריאות הציבור, שלום הציבור, ביטחונו) וקבע כי מידת הפגיעה היא "נמוכה-בינונית", בהתחשב בסוג הסם (קנאביס), משקלו, העובדה שסופק ללא תמורה, והיותו אירוע בודד. **מדיניות ענישה נוהגת:** בית המשפט סקר פסיקה קודמת בעבירות אספקת סם ללא תמורה, תוך הבחנה בין סוגי סמים שונים. בעבירות של אספקת קנאביס ללא תמורה, מדיניות הענישה נעה לרוב בין מאסר מותנה לעבודות שירות, ועד מאסר בפועל לתקופה קצרה. הודגש כי הפסיקה שהציגה התביעה בעניין סחר בסמים אינה רלוונטית ישירות לענייננו, בו הספקת הסם הייתה ללא תמורה. **5. נסיבות הקשורות בביצוע העבירה:** בית המשפט התחשב בסוג הסם, משקלו, היעדר תמורה, והעובדה שמדובר באירוע יחיד. טענת הנאשם, לפיה הופלל, לא התקבלה כעובדה. כמו כן, נדחתה טענת התביעה לגבי "גישה קלה לסמים" בהתבסס על אירוע נקודתי בלבד. **6. נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה:** כנסיבות מקלות, נלקחו בחשבון: היעדר הרשעות קודמות (הסתבכות ראשונה), ההודאה המוקדמת שחסכה זמן שיפוטי, הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירה ללא הסתבכות נוספת, ובדיקות שתן שליליות רבות. כנסיבות מחמירות, נלקחו בחשבון נטילת האחריות החלקית וחוסר ההשתלבות הטיפולית. **7. קביעת מתחם העונש ההולם:** בהתבסס על כלל השיקולים, נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה לצד של"צ, ועד 6 חודשי מאסר בפועל שניתן לרצותם בעבודות שירות. **8. גזר הדין והעונש:** בית המשפט בחר להטיל עונש ברף הנמוך של המתחם, תוך שילוב עונשים נלווים: * **4 חודשי מאסר על תנאי:** למשך 3 שנים, בעבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים שהיא מסוג פשע. * **340 שעות של"צ:** במסגרת צו מבחן, עם אזהרה כי אי שיתוף פעולה עלול להוביל להפקעת הצו. * **קנס בסך 1,500 ₪:** או 10 ימי מאסר תמורתו. * **התחייבות להימנע מביצוע עבירה:** בסך 3,000 ₪ למשך 3 שנים. * **פסילה מלקבל ולהחזיק רישיון נהיגה:** 4 חודשים על תנאי, ללא פסילה בפועל, בהיעדר אינדיקציות לסיכון משתמשי הדרך. **9. ביטול הרשעה:** למרות בקשת ההגנה לבחון את ביטול ההרשעה, בית המשפט לא מצא לנכון להיענות לה. זאת, לאור נטילת האחריות החלקית וההתרשמות שמדובר באירוע בודד, ולאור זאת שהותיר את ההרשעה על כנה, משקבע כי לא תגרום לפגיעה קונקרטית בנאשם או בסיכויי שיקומו. **חידוש משפטי/הערות:** * **הבחנה בין סחר לאספקה ללא תמורה:** בית המשפט הדגיש כי מדיניות הענישה בעבירת אספקת סם ללא תמורה שונה ממדיניות הענישה בעבירות סחר, והיא מותאמת למשקל הסם, סוגו, והנסיבות הספציפיות. * **איזון בין ענישה לשיקום:** פסק הדין משקף ניסיון לאזן בין הצורך להעניש על עבירות סמים לבין חשיבות השיקום, במיוחד כאשר מדובר בהסתבכות ראשונה, בנטילת אחריות (גם אם חלקית), ובחלוף זמן רב ללא עבירות נוספות. * **החשיבות של בדיקות שתן:** בדיקות השתן היוו גורם משמעותי בהערכת התנהלות הנאשם, כאשר רובן היו שליליות, דבר שסייע בהפחתת חומרת הענישה. * **השלכות הרשעה:** אף על פי שההגנה העלתה חשש לפגיעה תעסוקתית עקב ההרשעה, בית המשפט לא מצא הצדקה לביטולה, תוך שהוא קובע כי ההרשעה לא תביא לפגיעה קונקרטית. **סיכום:** גזר הדין בעניינו של סאבר הואשלה מיישם את עקרונות ענישה מתונים לנאשם ללא הרשעות קודמות, שביצע עבירת אספקת סם ללא תמורה, במשקל שאינו גבוה במיוחד, ובנסיבות ספציפיות. ההתמקדות בענישה שיקומית (של"צ) לצד עונשים נלווים, והימנעות מהטלת מאסר בפועל, משקפת את השאיפה להביא לשיקום הנאשם תוך שמירה על ערכי החברה.