מ"ת 9071-05-10

תקציר

בפסק דין זה דן השופט מרדכי לוי בבקשה להחזרת רכב שנתפס על ידי המשטרה בעקבות אירוע בו היו מעורבים המבקשים – אב ובנו. הבן, שהורשע בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות ובעבירות נוספות, היה נהג הרכב המדובר. המבקשים ביקשו להחזיר את הרכב, השייך לאב, בטענה כי אין בו צורך כראיה מאחר שהבן הודה. עם זאת, המשטרה התנגדה לבקשה, וביקשה להשאיר את הרכב לאפשרות חילוט עתידית, שכן העבירות בוצעו באמצעות הרכב. השופט לוי מכיר בנסיבות שהשתנו ובתכלית החדשה להחזקת הרכב, אך מדגיש כי התנאים לשחרורו צריכים להבטיח את הגשמת התכלית החדשה. מאחר שהבעלות על הרכב שנויה במחלוקת, השופט פוסק כי ניתן לשחררו למבקשים – בתנאים משתנים מפסק הדין הקודם – בסעד זמני שיבטיח את זמינותו לחילוט, אם יוחלט על כך. התנאים ששונו כוללים רישום שעבוד ועיקול לטובת המשיבה (המדינה), שעבוד פוליסת ביטוח, התחייבות חתומה שלא למכור או לשנות את הרכב, והפקדת מזומן מופחתת או ערבות בנקאית בצירוף ערבות עצמית וצד ג'. פסק הדין נועד לאזן בין הצורך של המדינה לשמור על זמינות הרכב לבין זכותם של המבקשים על רכושם, והגיע למסקנה כי ניתן להחזיר את הרכב למבקשים בתנאים מתוקנים אלה.