עת"מ 2674/08

תקציר

העותרת היא בעלת מבנה ביפו ומבקשת לערער על החלטת ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה תל אביב לאשר היתר בניה לנכס סמוך בבעלות המשיבה 3. ההיתר מאפשר למשיב מס' 3 לבצע במקרקעין שלו תוספת בנייה, לרבות סלון, סלון ומטבח חדשים. העותר טוען כי הבנייה חורגת מהוראות התב"ע החלה, פולשת למקרקעיו של העותר ופוגעת ברכושו בכך שהיא חוסמת את הגישה לאור ולאוויר. עם זאת, ועדת הערר מצאה כי הבנייה נחוצה לתפקודו וליכולת המגורים של המבנה, דבר המצדיק חריגות מהתכנית. טענות הסף שהעלו המשיבים בדבר איחורו של העותר בהגשת סיכומים והיעדר גילוי בדבר בנייה בלתי חוקית בשטחו נדחות על ידי בית המשפט, המעדיף לדון בעתירה לגופה. בית המשפט נוהג באיפוק בהתערבותו בשיקול דעתן של רשויות התכנון ומגביל את ביקורתו לסבירות החלטת ועדת הערר. נמצא כי פרשנותה של הוועדה לתב"ע הייתה סבירה ותאמה את מטרותיה, קרי שיפור איכות הדיור, הרחבת יחידות קיימות ושיפוץ מבנים. העותרת לא הוכיחה כל נזק שנגרם מהבנייה המאושרת. כמו כן, בית המשפט מאשר את החלטת ועדת הערר להעניק הקלות בגין הגדלת הכיסוי והחריגות מקווי הבניין, וקובע כי מדובר בהחלטה תכנונית סבירה שמטרתה לשקם ולשפץ את המבנה. אשר על כן, העתירה נדחית, והעותר מחויב לכיסוי הוצאות המשיבים ושכר טרחת עורך דין.