ת"א 59676-06-15

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת למחלוקת על הפיצויים המגיעים לתובעים בעקבות הפקעת אדמותיהם על ידי הנתבעת. נקודות המחלוקת העיקריות היו גובה דמי החכירה האבודים, המועד בו זכאים התובעים לקבלת פיצויים, פיצוי בגין הוצאות נלוות וסוגיית מס השבחה. בית המשפט מינה מומחה מטעמו להעריך את דמי החכירה האבודים וקבע כי השיעור המתאים הוא 6% מערך הקרקע לשנה, בהתאם להמלצת המומחה. בית המשפט הסביר כי שיעור זה ראוי בהתחשב בכך שהפיצוי נועד לשמור על ערך הקרקע ולהסביר את אובדן הריבית לאורך זמן. באשר למועד תשלום הפיצויים, קבע בית המשפט כי התובעים 1-18 היו זכאים לפיצוי עד למועד שבו שולם להם הסכום המוסכם, ואילו תובעים 20, שלא קיבלו כל תשלום, היו זכאים לפיצוי עד למועד פסק הדין, בהתחשב ביכולתה של הנתבעת לעשות שימוש בכספים בתקופה זו. התובעים היו זכאים להחזר הוצאות נלוות, לרבות אגרת בית משפט, שכר טרחת שמאי מקרקעין ושכר טרחת עורך דין, אולם תביעתם להחזר הוצאות ייעוץ בהיטל השבחה נדחתה. בית המשפט הגיע למסקנה כי על התובעים לקבל פיצוי בהתאם לתעריפים ולתאריכים שנקבעו, והצדדים התבקשו להגיש פסק דין סופי לחתימת בית המשפט בתוך שבעה ימים.