ת"א 3117/09

תקציר

התובעים, הוריו של ר.מ.ג המנוח, הגישו תביעה נגד הנתבעים, בית החולים והרופאים האחראים למעקב אחר הריונה השני של האם, בגין אי אבחון המומים המולדים של העובר במהלך סקירת מערכת ממושכת ביום 11.10.99. ההורים טענו כי לו היו מאובחנים הפגמים, הם היו מפסיקים את ההיריון. ההורים תבעו פיצויים בסך 1,400,000 ₪ בגין כאב וסבל, פגיעה באוטונומיה, עזרה וסיעוד של בני משפחה, הוצאות נסיעה, הוצאות ציוד מיוחד, הוצאות קבורה ואובדן השתכרות. הנתבעים הכחישו את הטענות לרשלנות. בית המשפט פסק לטובת הנאשמים. בית המשפט קבע כי התובעים לא הוכיחו כי הנתבעים התרשלו בטיפול בהם. באופן ספציפי, בית המשפט מצא כי לא ניתן היה לאבחן את הקטרקט והמיקרופתלמיה בזמן הסקירה המורחבת, והמלם הלבבי לא היה משמעותי מספיק כדי להצדיק חקירה נוספת. באשר למח"ש, קיבל בית המשפט את טענת הנתבעים כי סביר להניח שהיא נגרמה בשל קומתה הנמוכה של האם ומשקלה הנמוך, והטיפול השמרני היה ראוי. בית המשפט דחה גם את טענות ההורים בדבר אי הפניית האם לייעוץ גנטי ואי יידוע בדבר האפשרות לבדיקה ממושכת במסגרת פרטית, שכן טענות אלה לא נתמכו בראיות. בנוסף, קבע בית המשפט כי גם אם הנתבעים היו מתרשלים, התוצאה לא הייתה משתנה שכן ההורים לא היו מופנים להפסקת ההיריון, וההריון לא היה מופסק. בית המשפט לא פסק הוצאות למי מהצדדים, בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה.