תפ"ח 8687-08-09

תקציר

בית המשפט החליט כי המשיב, שזוכה לאחר משפט ארוך ומפרך, יפוצה על ידי המדינה בגין ההוצאות שנגרמו להגנתו. השופט אברהם טל, יחד עם השופטים רות לורך וצבי דותן, קבע כי די היה בראיות שהיו בידי התביעה טרם הגשת כתב האישום נגד המשיב – לרבות תמלילי החקירה של המתלוננת והמשיב, וכן עדויות של מתנדבים ובני משפחה – כדי שתובע סביר ייפתח במשפט. לפיכך, העובדה שהמשיב זוכה אינה מעידה כשלעצמה על היעדר בסיס להאשמה, ואף אינה מצדיקה פיצוי בעילות אלה. עוד קבעו השופטים כי התנהלות התביעה במהלך המשפט לא הייתה זדונית, רשלנית או בלתי ראויה, וכי החלטתם לערער על הזיכוי הייתה סבירה בהתחשב בכך שהחוק הישראלי אינו מגביל את יכולתה של התביעה לערער על זיכויים. זיכויו של המשיב נבע מספק, שהוא בדרך כלל שיקול כנגד פיצוי. עם זאת, השופטים מצאו לנכון, במקרה זה, לפצות את המשיב, בהתחשב בנסיבות הייחודיות: המשיב סבל רב במהלך שלוש השנים שנדרשו להכרעתו בתיק, שמו הטוב נפגע, פרנסת משפחתו ובריאותה עלולים להיפגע, והוא חויב בהוצאות משפט משמעותיות – והכל ללא כל סיבה מוצדקת. המדינה חויבה לשלם למשיב 40,000 ₪ כולל מע"מ, וכן הפרשי הצמדה וריבית שנצברו מיום 3.2.2013 ועד ליום התשלום המלא.