ת"א 1002/00

תקציר

ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט בעניין העברת חוות דעת מומחה רפואי מבוא התיק עוסק במחלוקת על הנאותות של העברת חוות דעת של מומחה שמונה קודם לכן על ידי בית המשפט, הדו"ח של ד"ר שפירא, למומחה רפואי נוסף, ד"ר אוונטוב. הסוגיות המרכזיות תלויות בכללים פרוצדורליים המסדירים תקשורת חוות דעת מומחים, עקרונות של עצמאות מומחים ועקביות של נוהלי בית המשפט עם תקנות סטטוטוריות ופסיקה. עקרונות משפטיים ומסגרת נורמטיבית 1. מותר להעביר חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט בית המשפט הכיר בעיקרון משפטי מבוסס היטב המתיר העברת חוות דעת מומחה ממומחה אחד שמונה על ידי בית המשפט למשנהו. עיקרון זה מעוגן בתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ד-1986*, ובפרט תקנה 8(א), המאפשרת במפורש לבית משפט להציג חוות דעת של מומחה למומחים נוספים בצירוף מסמכים רפואיים רלוונטיים. הרציונל הוא להימנע מאי הכללת מידע שעשוי להיות רלוונטי, ובכך להקל על ניתוח מומחים מקיף. 2. פסיקה התומכת בהעברת חוות דעת מומחה בית המשפט הפנה לפסיקה מוסמכת המדגישה היתר זה: - *אושיות חברה לביטוח בע"מ נ' Orit* (ע"א 487/88), שם בית המשפט לא אסר על שיתוף חוות דעת מומחה בין מומחים שמונו על ידי בית המשפט. - *אריה חברה לביטוח בע"מ נ' לוקה עבדול* (בית המשפט העליון, 2003), שם חזרה השופטת שטרסברג-כהן והדגישה כי מותר למסור למומחה חוות דעת של מומחים אחרים שמונו על ידי בית המשפט, ובלבד שהדבר עולה בקנה אחד עם ההגינות הדיונית. 3. רציונל נורמטיבי לשיתוף דעת מומחים הפסיקה מדגישה כי יש לשמור על עצמאות מומחים, אך בתי המשפט עשויים לאפשר שיתוף דעות כדי לקדם הבנה מעמיקה של הסוגיות העובדתיות והרפואיות של המקרה. בתי המשפט מכירים בכך שחוות דעת מומחים אינן מבודדות לחלוטין מממצאים קודמים, במיוחד כאשר חוות דעת כאלה הן חלק מהליך משפטי מוסדר. 4. הרלוונטיות של ההחלטה הקודמת של בית המשפט בית המשפט הבהיר כי החלטתו הקודמת מיום 13.1.2005 קיבלה את תוקפה של חוות דעתו של ד"ר שפירא, וציין כי היא אינה מתייחסת לשיעור הנכות מכל תאונה אך אינה פגומה באופן מהותי. ממצא זה תומך במסקנה כי חוות הדעת נותרה רלוונטית, "תקפה" ומתאימה להכללה ברשומה ולשיקול דעתם של מומחים מאוחרים יותר. חידושים משפטיים נימוקי בית המשפט מדגימים הבנה מתפתחת של תקשורת מומחים בהליכים שיפוטיים. הגישה שלו מאזנת ביעילות: - הגמישות הפרוצדורלית המותרת על פי *התקנות*, - שמירה על עצמאות המומחים (כפי שדרשה הנתבעת מס' 2), וכן - הצורך במידע מקיף להערכת נכות רפואית מדויקת. המקרה גם מדגיש את תפקידו של בית המשפט כפוסק של הוגנות פרוצדורלית - תומך בהעברת חוות דעת מומחים תוך הבטחה שהעברות כאלה אינן פוגעות בעצמאות המומחה או מעוררות בלבול. מסקנה החלטת בית המשפט עולה בקנה אחד עם הוראות החוק והפסיקה, המאשרת את ההיתר להעביר חוות דעת מומחים קודמות שמונו על ידי בית המשפט למומחים נוספים על פי התקנות והפסיקה שנקבעו. הוא מדגיש כי תקשורת כזו היא חלק בלתי נפרד מתהליך הערכה יסודי והוגן, בתנאי שהיא מיושמת עם אמצעי הגנה פרוצדורליים לשמירה על עצמאות המומחים – אמצעי הגנה שנשמרו במיוחד במקרה זה, לאור אישור בית המשפט לגבי תוקפה של חוות דעתו של ד"ר שפירא והתאמתה לניתוח שיפוטי ומומחים נוסף.