ה"פ 18731-05-16

תקציר

בית המשפט קבע כי חברה שנמחקה מפנקס החברות, ניתנת להחייאה, ולהחזירה לפי סעיף 369 לפקודת החברות. ניתן לעשות זאת אם החברה המשיכה לפעול או לנהל עסקים בעת רישומה, או אם בית המשפט סבור כי קיימות סיבות תקפות אחרות להחזרתה. עם זאת, לבית המשפט שיקול דעת בקביעת התנאים וההוראות סביב החייאת החברה. במקרה הנוכחי, החייאת החברה נועדה להסדיר את זכויותיהם של בעלי הקרקע ואולי למכור את הקרקע, דבר שאינו נחשב לפעולת חובה הנדרשת על פי חוק. על פי תקנה 5א(ד) לתקנות החברות (אגרות), פטור מאגרות שנתיות או מעוצב כספי ניתן רק אם ההחייאה נחוצה לביצוע פעולות הנדרשות על פי דין. מאחר שהחייאת החברה משרתת את האינטרסים הפיננסיים האישיים של בעלי המניות, היא אינה זכאית לפטור מתשלום עמלות אלה. בית המשפט דן גם במקרים דומים בעבר שבהם המבקשים, שהיו יורשים של בעלי מניות, ביקשו פטור משכר טרחה ודחו את בקשותיהם. לבית המשפט שיקול דעת במקרים כאלה, והוא סבור כי פטור החברה מתשלום אגרות בתקופת המחיקה שלה יהיה בלתי צודק. החברה הוקמה במקור לצורכי מס ונוחות, ויש לקיים את ההתחייבויות הנלוות לרישום מקרקעין על שם החברה, לרבות תשלומי אגרות. בית המשפט קבע כי בעלי המניות, ובהרחבה, יורשיהם, אחראים לחובות החברה. אי תשלום עמלות אלה ייצור אפליה בין חברות הפועלות כדין לבין אלה המבקשות השבה לאחר שנמחקו. לפיכך, הבקשה לפטור מאגרת רשם החברות נדחית, ועל החברה לשלם את מלוא האגרה בסך 21,000 ₪ עבור השנים בהן נמחקה מהמסחר בטרם ניתן יהיה להחיות אותה. החלטה זו התקבלה בהעדר מי מהצדדים ביום 5.1.2017.