ת"א 47068-12-20

תקציר

הנתבעים ביקשו למחוק את כותרת התביעה שהוגשה בפסק דין מקוצר, או לחילופין לדחות את התביעה מחוסר יריבות או עילה. התביעה, בסך 1,743,636 ש"ח, הוגשה על ידי שני משיבים; הרב אלכסנדר ואשתו רבקה, שהאשימו את הנאשמים בהוצאת כספים מהם באמצעות מצג שווא. המבקש הראשון, דוד, טען כי הוא איש עסקים ובעל מניות בנתבעת השנייה – החברה. דוד ציין כי הרב אלכסנדר דחק בו להשקיע במיזם תיירותי באיטליה, מה שהוביל להסכם חתום בין רבקה לחברה, שכותרתו 'הסכם הלוואה ואופציה'. בהתאם להסכם זה העבירה רבקה לחברה 1,700,000 ₪. המשיבים טענו כי המבקשים הפרו את הבטחתם להשיב את הכסף ולכן הגישו את התביעה הנוכחית. המבקשים, מצדם, טענו כי יש לדחות את התביעה מאחר שלא הייתה יריבות או עילה בין הצדדים. עוד נטען, כי המשיבים הם שהפרו את החוזה בכך שהעבירו רק 1,700,000 ₪ מתוך 3,000,000 ₪ המוסכמים, וכי הדבר מצדיק את זכותם של המבקשים לקיזוז מלא כנגד טענות המשיבים. בנוסף, ציינו המבקשים כי מדובר בהלוואה הניתנת להמרה, ומועד הפירעון טרם הגיע. עוד ציינו המבקשים את כוונתם לתבוע את המשיבים שכנגד. בית המשפט פסק לטובת המשיבים, וקבע כי תצהיר המבקשים לוקה בחסר ומפריך את עצמו. המבקשים חויבו להפקיד בקופת בית המשפט סך של 1,700,000 ₪ עד ליום 31.10.2021, כתנאי למתן חופשה להתגונן. בית המשפט לא הוציא צו להוצאות, והתיק יובא שוב בפני השופט ביום 1.11.2021. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים.