ת"א 405/04

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים בגיל 20, תבע בגין נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. נקודות המחלוקת העיקריות היו מידת נכותו של התובע והבסיס לקביעת פוטנציאל השתכרותו. בית המשפט מינה חמישה מומחים רפואיים להערכת נכותו של התובע, שנמצאו בשיעור כולל של 78.54%. השופטת קבעה כי כושר ההשתכרות של התובע לפני התאונה נמוך מאוד בשל עברו החינוכי והתעסוקתי. לפיכך, קבע השופט את כושר השתכרותו בעבר ובעתיד על 4,000 שקלים ו-5,000 שקלים לחודש, בהתאמה. השופטת בחנה גם את תפקודו הנוכחי של התובע, ומצאה כי התובע ובני משפחתו הגזימו במצבו. למרות שפציעותיו של התובע היו חמורות, הוא יכול היה ללכת עם קביים ולא נזקק לטיפול סיעודי. השופטת פסקה לתובע 309,000 ₪ בגין הפסדי שכר בעבר, 1,128,000 ₪ בגין הפסדי שכר עתידיים ו-50,000 ₪ בגין הפסדי פנסיה. כמו כן נפסקו לתובע פיצויים בגין סיוע בעבר ובעתיד על ידי צדדים שלישיים, הוצאות ניידות, טיפולים רפואיים, דיור וכאב וסבל בסך של 2,313,000 ₪. בניכוי 233,000 ₪ עבור קצבאות שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי, סך הנזק שנפסק היה 2,080,000 ₪. סכום זה כלל 539,000 ₪ שינוכו על ידי הנתבעת בגין תשלומים עתידיים בהתאם לזכאות התובע לפנסיות מסוימות. התשלום המיידי לתובע נקבע על סך של 1,541,000 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין והחזר שכר טרחה ששולם.