ע"א 3758/03

תקציר

פסק הדין, כפי שניתן על ידי השופט א' ריבלין, הוא שהערעור נדחה. הדברים מתייחסים לתביעה שהגיש מערער שסבל מבעיה נדירה של כיס מרה בשם תסמונת מריצי. המערערת טענה כי המשיב, הרופא המטפל בה, לא אבחן את מצבה במועד, דבר שגרם לסבל מיותר, ניתוחים מסובכים ונכות לצמיתות. תוך הכרה בסבל הבלתי ניתן להכחשה של המערערת, מצא בית המשפט כי סבל זה נגרם כתוצאה ממחלתה ולא ברשלנות כלשהי מצד המשיבים. הסוגיה המרכזית בה בחן בית המשפט הייתה האם קיים קשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית הנטענת לבין נזקו של המערער. לאחר שבחן את חומר הראיות, לרבות עדויות מומחה, צידד בית המשפט במומחי המשיבים, וקבע כי נזקו של המערער לא נגרם כתוצאה מרשלנות כלשהי. בית המשפט מצא כי התנהלותו של הרופא הייתה ראויה בתקופה הראשונה לטיפולו של המערער אך רשלנית בתקופה השנייה. עם זאת, גם רשלנות זו לא תרמה לנזקו של המערער, נוכח הנדירות והקושי לזהות את המצב. בית המשפט ציין גם כי התסמונת לא התגלתה עד הניתוח השני, מה שתומך עוד יותר ברעיון של היעדר קשר סיבתי. השופטת ביניש והשופטת א' חיות הסכימו עם פסק הדין והדגישו כי אין לפסוק הוצאות בהתחשב בנסיבות.