ע"פ 3631/92
החלטה עליון
תקציר
הכרעת הדין מתייחסת לערעור על פסק דין שמצא שלושה מערערים אשמים בקשירת קשר לביצוע פשע, ניסיון לשדוד משומר את נשקו ורציחתו. האירוע התרחש בטייבה, שם נורה למוות הקורבן, עבד א-רחמן עזאם אבו עסור, בעת שהלך ברגל לעבודה. הראיות המרכזיות היו עדויותיהם של שני עדים, ראאיד נסיראת, שהשתתף בפשע כנהג, וניהאד, שותף נוסף. שניהם מסרו הצהרות מפלילות נגד המערערים. בית המשפט המחוזי הרשיע את המערערים על סמך קביעות אלה וראיות תומכות אחרות, לרבות עדויות עדים וראיות אובייקטיביות. בערעור נטען כי יש לדחות את ממצאי העובדות במישור של בית המשפט המחוזי, שכן היו סתירות בעדויות וספק סביר בדבר אשמתם של המערערים. עם זאת, ערכאת הערעור לא מצאה עילה להתערב בהערכות ההנמקה והמהימנות הסבירות של בית המשפט המחוזי, מה גם שהן התבססו במידה רבה על התרשמותם של העדים ועל השחזור המצולם של האירועים. עוד ציין בית המשפט כי האמירות המפלילות מחזקות זו את זו ונתמכות בראיות נוספות, לרבות החזרת נשק הרצח. השופטת דורנר הציעה לדחות את הערעור בקובעה כי שיקולי ההיגיון והתרשמות העדים הם ללא דופי. הנשיא ברק והנשיא השופט חשין הסכימו עם ההצעה. פסק הדין ניתן על ידי השופטת דורנר.
חקיקה מקושרת
ע"פ 3631/92 אוסמה ג'אבר נ' מדינת ישראל, עליון (25.12.1996)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.