בע"מ 9769/09

תקציר

התיק שלפנינו סובב סביב בקשה לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין מאבק משמורת בין בני זוג גרושים, הנוגע לשלושת ילדיהם הקטינים. בני הזוג, שניהם אזרחים ישראלים, התגוררו בסנט פטרסבורג שברוסיה מאז שנת 2002, למעט ביקורים מזדמנים בישראל. בסוף שנת 2008 הם הגיעו לישראל לחופשה בת שבועיים, במהלכה החליטה האם להישאר בארץ, לפתוח בהליכי גירושין ולבקש משמורת על הילדים. האב התנגד לתביעת המשמורת וביקש שהילדים יחזרו איתו לרוסיה, בטענה שבית המשפט הישראלי אינו הפורום המתאים לדיון במשמורת. הערכאות הנמוכות יותר פסקו לטובת האב, וראו ברוסיה את הפורום המתאים, בהתחשב בקשר החזק של המשפחה למדינה, והורו על החזרתם המיידית של הילדים. האם ערערה, אך בית המשפט העליון דחה את ערעורה והסכים עם הפסיקות הקודמות כי רוסיה היא אכן הפורום המתאים לקבוע משמורת, בהתבסס על זיקתה הברורה של המשפחה למדינה, חוות דעת מומחים על החוק הרוסי והיעדר ראיות לאלימות או לחוסר איזון כוחות בין ההורים. כמו כן, הדגיש בית המשפט את האינטרס הציבורי בהרתעה מפני חטיפת הורים ואת הצורך להחזיר את הילדים למקום מגוריהם הרגיל. פסק הדין הדגיש את חשיבות טובת הילדים, אשר במקרה זה הוגשו בהליך משמורת ברוסיה - ארץ מגוריהם. בית המשפט דחק בצדדים להגיע להסדר משמורת מוסכם, ובהיעדר הסכם כזה, הוא מצפה מהאב לכבד את התחייבותו להקל על האם בהסדרי ראייה.