ע"א 6589/99

תקציר

המערער, הסובל ממחלות מרובות, הגיש ערעור לקבלת פטור ממס לפי פקודת מס הכנסה. המערער נבדק על ידי ועדה רפואית לצד המוסד לביטוח לאומי, אשר קבעה את נכותו בשיטת האיזון הפוחתת, וכתוצאה מכך נקבעו לו אחוזי נכות של 80.56%. מאחר ששיעור זה היה נמוך מ-90%, נמנע מהמערער פטור ממס. המערער טען, כי הוועדה שגתה בכך שנקטה בשיטת האיזון הפוחתת וכי סיכום אריתמטי פשוט של שיעורי הנכות האישית שלו יביא לנכות כוללת של 110%, המזכה אותו בפטור. בית המשפט העליון חלק על כך, וקבע כי פקודת מס הכנסה נועדה להעניק פטור רק לבעלי מוגבלויות קשות. בית המשפט פירש את החוקים והתקנות הרלוונטיים כך שלצורך הפטור נדרשת נכות משוקללת בשיעור של 90% לפחות, המחושבת בשיטת האיזון הפוחתת. בנוסף, ציין בית המשפט כי הרחבתן ההדרגתית של הוראות הפטור ממס על ידי המחוקק תומכת בפרשנות זו. בעוד ששיטת האיזון הפוחתת תגביל מאוד את מספר הזכאים, בית המשפט קבע כי זו כוונת המחוקק. זאת ועוד, בית המשפט הבהיר כי הסייג בתקנות, המגביל את אחוזי הנכות ל-100%, התייחס לשיטת האיזון הפוחתת ולא רמז על תמיכה בעמדת המערער. פסק דינו של השופט מצא התקבל פה אחד, והערעור נדחה ללא הוצאות.