ע"א 740/82

תקציר

המקרה נסוב סביב השמדת כתב ביטול צוואה והאם הוא מחייה או מחדש את הצוואה הקודמת. בית המשפט העליון קבע כי ביטול צוואה, כאמור בסעיף 36(א) לחוק הירושה, הופך את הצוואה לבטלה ומבוטלת. לכן, אלא בדרך של צוואה חדשה, לא ניתן להחיות את הצוואה מאחר ואין לה עוד מעמד משפטי. בית המשפט פירש את החוק כדורש שכל צוואה חדשה או ביטול ביטול יבוצעו באותו אופן פורמלי כמו הצוואה המקורית, כדי להיחשב כתקפה. מאחר שהמצווה לא ערך צוואה חדשה, כתב הביטול שהושמד לא חידש את הצוואה הקודמת. יתר על כן, בית המשפט לא מצא ראיות המצביעות על כך שהמצווה התכוון אחרת. החוק האנגלי, האמריקאי, הגרמני, הצרפתי והאיטלקי הוזכר בפסק הדין, והראה היעדר גישה אחידה בטיפול במקרים כאלה. בסופו של דבר, דחה בית המשפט העליון את הערעור, תוך שהוא מדגיש את חשיבות העמידה בדרישות הפורמליות לתוקפה של צוואה וקובע כי ביטול הביטול, בדרך של השמדה או בדרך אחרת, אינו מחייה צוואה אלא אם נעשה בדרך המשפטית שנקבעה. השופט גולדברג והשופט ד' לוין הסכימו עם הכרעת הדין.