ע"פ 803/96

תקציר

המשיב, משה פבריקנט, רופא משפחה, הואשם בביצוע מעשה מגונה בהסכמת מטופלתו במרמה. האירוע התרחש במהלך בדיקה כאשר פבריקנט ביצע במטופל אקט מיני אוראלי והורה לו לאונן בין רגליו של פבריקנט. אין חולק כי פבריקנט חיפש גירוי וסיפוק מיני. בית משפט קמא זיכה את פבריקנט, משום שסבר כי המפגש היה בהסכמה. עם זאת, המדינה ערערה בטענה כי הסכמת המטופל הושגה במרמה. ערכאת הערעור הסכימה עם התביעה, קבעה כי המטופל לא הסכים באמת שכן לא הבין את מהות המעשה בשל מחסומי שפה ותרבות, וביטלה את הזיכוי. נפסק כי רופא העובר מטיפול רפואי לטיפול מיני חייב להסביר זאת במפורש למטופל. בית המשפט הרשיע את פבריקנט בביצוע מעשה מגונה בהסכמה שהושגה במרמה, והדגיש כי הסכמה צריכה להיבחן על פי אמות המידה של אנשים הגונים רגילים, ולא על פי התפיסות המוסריות המעוותות של הנאשם. פסק דין זה מחזק את חזקת התקינות ביחסי רופא-מטופל, ומבטיח כי ההגנה וההסכמה של המטופל יהיו מושכלות באמת.