ע"א 2829/21

תקציר

פסק הדין במקרה זה סובב סביב האחריות הנזיקית של רשויות המדינה ביחס לפעולות שיקול דעת שננקטו על ידי הממשלה. הערעור, שנדחה, תהה האם משרד הבריאות התרשל בכך שלא פרסם מוקדם יותר המלצה לנשים בגיל הפוריות ליטול חומצה פולית למניעת מומים בעובר. בית המשפט אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ולא מצא כל טעות בקביעות העובדתיות או במסקנות המשפטיות. היא אישרה את העיקרון מפרשת לוי, הקובע כי אחריותה של המדינה בנזיקין מוגבלת בדרך כלל כאשר ההחלטות כרוכות בשיקול דעת רחב, אלא בנסיבות חריגות שבהן שיקול הדעת מופעל באופן בלתי סביר. בית המשפט ציין כי הלכת לוי עדיין תקפה, למרות שחלק מהדעות גורסות כי יש לצמצמה או לבטלה. במקרה הנוכחי, בית המשפט מצא כי משרד הבריאות פעל בשקידה ראויה בכך שבדק את תקפות ההמלצות בהתחשב בהקשר הספציפי של ישראל, ובסופו של דבר אימץ מדיניות של שימוש בחומצה פולית לפני מדינות מערביות רבות, ובכך שלל טענות לרשלנות. גישה זהירה ומדודה זו של המשרד לא הצביעה על רשלנות גם אם הליך האימוץ ארך תקופה ארוכה. לפיכך, הערעור נדחה והמערער חויב בהוצאות משפט. כל השופטים הסכימו עם פסק הדין, והדגישו את החשיבות של פעולות רגולטוריות אחראיות תוך הכרה בכך שניתן להאיץ תהליכים בתרחישים עתידיים.