ת"א 34046-03-24
החלטה שלום הרצלייה
תקציר
להלן ניתוח משפטי של החלטת בית משפט השלום בהרצליה (כבוד השופט צחי אלמוג) בת"א 34046-03-24. ### **מבוא ורקע משפטי** ההחלטה עוסקת בבקשת תובעות לתיקון רשימת עדיהן לאחר שחוות דעת של מומחים מטעמן נמחקו בהחלטה קודמת. המבקשות ניסו "להחיות" את המומחים הללו דרך הליך של תיקון רשימת עדים, תוך העלאת טענות לטעות אנוש, גילוי חומר חדש ושינויים בייצוג. בית המשפט דחה את הבקשה, תוך חידוד עקרונות הדיון האזרחי החדש. --- ### **עקרונות משפטיים מרכזיים** #### **1. תכלית רשימת העדים (תקנה 62 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018)** בית המשפט מדגיש כי רשימת עדים אינה "המלצה" אלא כלי דיוני מחייב שנועד למנוע הפתעות, להגביר שקיפות ולייעל את ניהול ההליך. * **החידוש המשתמע:** אי-כלילת עד ברשימה מובילה לסנקציה חמורה של מניעת עדותו. ללא סנקציה זו, התקנות הופכות ל"אות מתה". בית המשפט מאמץ גישה מחמירה המקדשת את הודאות הדיונית על פני חשיפת אמת בכל מחיר. #### **2. מבחן "מקבילית הכוחות" לתיקון רשימה** בית המשפט מתווה שלושה פרמטרים מצטברים לבחינת בקשות לשינוי רשימת עדים: * **הצדק סביר למחדל:** מהו הטעם לכך שהעד לא נכלל מלכתחילה? * **מועד הגשת הבקשה:** ככל שהבקשה קרובה יותר לשלב ההוכחות, הנטל על המבקש כבד יותר. * **נחיצות העד:** מידת החיוניות של העדות לחשיפת האמת. **חידוש משפטי:** בית המשפט מבהיר כי ככל שהתיק מתקדם לעבר שלב ההוכחות, השיקול של "נחיצות העד" נסוג מפני השיקולים של סדר דיני והגנה על הצד שכנגד מפני "מקצה שיפורים". --- ### **ניתוח הנקודות המהותיות והחדשנות בפסיקה** #### **א. הנטל הראייתי להוכחת המחדל** בית המשפט קבע כי **העדר תצהיר עובדתי** התומך בבקשה לתיקון רשימת עדים אינו מחדל טכני בלבד. מדובר בחסר מהותי המלמד על חוסר תום לב או העדר הסבר עובדתי מניח את הדעת. * **המשמעות המשפטית:** נטל השכנוע מוטל באופן מלא על המבקש להוכיח "נסיבות עובדתיות" שקדמו להשמטת העד. ללא גרסה עובדתית מפורטת ומגובה בתצהיר, הבקשה תידחה על הסף. #### **ב. איסור על "מקצה שיפורים" וחילופי ייצוג** החלטה זו מחדדת עיקרון חשוב בדיני פרוצדורה: חילופי ייצוג אינם מהווים "כרטיס כניסה" מחדש לתיקון מחדלי עבר. * **חדשנות:** בית המשפט קובע כי מחדלי עורך דין קודם אינם יכולים ליפול על כתפי הצד שכנגד. הגנה על האינטרס הציבורי ליעילות דיונית גוברת על זכותו של בעל דין לתקן את מחדליו המקצועיים של עורך דינו. #### **ג. מניעות משימוש בערעור מוסווה** החלטה זו מדגימה ביקורת חריפה כלפי שימוש בבקשות פרוצדורליות (תיקון רשימת עדים) כניסיון לעקוף החלטות שיפוטיות קודמות (מחיקת חוות דעת). * **העיקרון:** בית המשפט לא יאפשר למתדיין להשתמש בכלים דיוניים כדי לערער על החלטות ביניים שכבר ניתנו בעניינו בדרכי עקיפין. --- ### **סיכום ומסקנות** ההחלטה מבטאת מגמה של **קשיחות דיונית** תחת התקנות החדשות. השופט מבהיר כי: 1. **הדין אינו סלחן למחדלים דיוניים** בשלביו המאוחרים של ההליך. 2. **יעילות הדיון וההגנה על הצד שכנגד** (הזכות להתכונן להגנה) עומדות במרכז. 3. **בקשה לתיקון רשימת עדים** מחייבת תשתית עובדתית מוצקה (תצהיר) ונימוקים כבדי משקל, ולא ניתן להסתפק בטענות כלליות של "טעות אנוש" או "גילוי חומר". לסיכום, בית המשפט הציב גבול ברור: לאחר הגשת ראיות התובעת ובסמוך למועד ההוכחות, הדלת לתיקון רשימת העדים ננעלת, למעט במקרים חריגים ומוכחים היטב, דבר שלא התקיים במקרה זה.
ת"א 34046-03-24 מירב מיטלמן נ. ליאור נחשון, שלום (19.1.2026)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.