ת"א 42880-06-12

תקציר

התובע, בעל מניות ודירקטור בחברה הנתבעת, עתר לבית המשפט לקבלת סעד, בטענה להפרת חוזה ואפליה כבעל מניות. התובע טען כי הנתבעים גרמו לדירקטוריון החברה לקבל החלטות בניגוד להסכמים קודמים, ודרשו את החזרת הכספים שהעמיד כהלוואות בעלים למימון פעילות החברה, וכן שכר טרחת עורכי דינו. הנתבעים טענו כי התובע אינו זכאי לביטול ולהשבה וכי טענותיו לאפליה אינן תקפות. בית המשפט מצא כי הופרו ציפיותיו הלגיטימיות של התובע כבעל מניות, מה שהוביל למצב של אפליה. בית המשפט קבע כי התובע זכאי לסעד לפי חוק החברות, והורה לחברה להשיב לתובע סכום של 600,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה, וכן שכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ₪. בית המשפט דחה את טענות התובעת לריבית על הלוואות הבעלים ותשלומים אחרים, ודחה את התביעה נגד הנתבעים הבודדים. בנוסף, חויב התובע לשלם לנתבעים שכר טרחת עורכי דין בסך 70,000 ₪.